מי תהום הינם מים עיליים שחלחלו לאדמה דרך הסלעים והסדקים ומשם מתחת לפני השטח, עמוק אל תוך הקרקע והסלע החדירים למים עד הגעתם לשכבת סלע שאינה חדירה למים ושם הם נאגרים. 

קשיות המים הינה ערך הנמדד בנוכחות של שני מינרלים עיקריים: קלציום (סידן) ומגנזיום.

ככל שריכוז המינרלים גבוה יותר במים, אז המים נחשבים למים יותר "קשים". מקור המים הקשים בקידוחים השואבים מים מהאקוויפרים העשירים בסלעי סידן ודולומיט. בשל המסת המינרלים שבסלעים מתקבלים מים בעלי ריכוז סידן ומגנזיום גבוה.

לעומת זאת, התפלת מים היא תהליך של הוצאת מלח מתוך מים מלוחים והפיכתם למים מתוקים, כלומר, למים הראויים לשתייה. מקור המילה התפלה הוא במילה "תפל", בשל החסר מלחים.

התפלת מי ים מהווה בראש ובראשונה פתרון למחסור במי שתייה הנשאבים ממאגרים טבעיים.

כל מי השתייה בישראל, לרבות המים המותפלים, עומדים בדרישות תקנות בריאות העם של משרד הבריאות, התואמות את התקינה המחמירה בעולם לאיכות מים.

המים המופקים ממתקני ההתפלה הם מים באיכות מעולה ועומדים בסטנדרטים מחמירים בהשוואה לקידוחי מי שתייה.

אז אתם שואלים בוודאי: מה ההבדל בין מי תהום ל"מים מותפלים"?

אם כן, במים המותפלים הרכב המינרלים שונה ממי קידוחים (מי תהום) והם מתאפיינים בעיקר במליחות נמוכה יותר ממי התהום שסופקו לכם עד כה. המים המותפלים לרוב רכים יותר ממי קידוחים. במים מותפלים רמת קשיות המים נמוכה יותר, זאת מאחר ובתהליך ההתפלה "מוציאים" מהמים את כל המינרלים, לרבות סידן ומגנזיום ואחר כך מחזירים למים רק סידן.

לכל מקור מים ישנם את המאפיינים הייחודיים לו כגון: מלחים ומינרלים. בשל כך, יתכן שיורגש הבדל טעם וריח גם כאשר משווים בין מקורות מים טבעיים.

רמת האבנית במים מותפלים נמוכה משמעותית ממי קידוחים. יש לכך יתרון בהקטנת היווצרות משקעי אבנית במוצרי החשמל הביתיים כדוגמת קומקום חשמלי, מדיחי כלים ומכונות כביסה.