תחקיר מיוחד: מסגד בכרמיאל! הקרב על צביון העיר עולה שלב

כרמיאל הוקמה כחוד החנית של חזון ייהוד הגליל, פנינה של התיישבות יהודית בצפון. אך בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז השבעה באוקטובר, המציאות בשטח משתנה: תושבים עוזבים ומוכרים את בתיהם למרבה במחיר למגזר הערבי, ובמקביל שמועות על "מסגד" בקמפוס, תלונות על אפליה נגד סממנים יהודיים ומרצה שמתבטאת נגד חיילי צה"ל. יצאנו לבדוק מי שומר על המרקם החברתי-יהודי של העיר, וחזרנו עם תגובות שחושפות בעיקר גלגול אחריות.

מערכת החדשות הוצפה לאחרונה בפניות מסטודנטים ותושבים מודאגים. הטענות קשות ומייצרות תחושה של סטנדרט כפול: בעוד שפעילויות דתיות מוסלמיות זוכות לכאורה להעלמת עין או תמיכה במוסדות הציבור, סממנים יהודיים וגאווה צבאית נדחקים לשוליים. אך כדי להבין את גודל השבר, חייבים להסתכל קודם כל על הרחובות.

הפיל שבחדר: המגמה השקטה מאז ה-7 באוקטובר

מאז פרוץ המלחמה, החלה להסתמן בעיר מגמה שקטה אך דרמטית. תושבים כרמיאלים רבים בוחרים למכור את בתיהם ולעזוב. מי שקונה את הנכסים, פעמים רבות כ"מרבה במחיר", הם בני המגזר הערבי. השינוי הדמוגרפי הזה משנה את המרקם החברתי של העיר הלכה למעשה ומעלה שאלה בוערת: האוכלוסייה החדשה תדרוש בקרוב תשתיות דת ומקומות תפילה בעיר. העירייה אמנם מצהירה היום שלא תקצה לכך מבנים, אבל כפי שמתברר התקדים כבר כאן, ממש בתוך מוסדות הדגל האקדמיים של העיר, ונותן פתח מסוכן לבאות.

האקדמית בראודה: חופש ביטוי למתנגדי צה"ל וגלגול אחריות

בתוך הקמפוסים, כאמור, התקדים כבר נוצר. המכללה האקדמית, שבלב הסערה, בחרה בתגובות לקוניות והכחשה גורפת לרוב הטענות. לשאלה הנוקבת על ד"ר אורלי, מרצה שהביעה עמדות נגד חיילי צה"ל, סירבה המכללה לגנות ובמקום זאת בחרה להסתתר מאחורי מטריית הדמוקרטיה:

"מדובר בהבעת דעה במסגרת הפרטית שלה… הרי שבמדינה דמוקרטית מתקיים חופש ביטוי מלא, גם אם לעיתים דעות שמובעות אינן ערבות לשומעים."

בנוגע לטענות על איסור הנחת תפילין ופגיעה בזמני תפילות, המכללה טוענת כי "אין ולא יהיה מעולם איסור שכזה". אך כשזה מגיע להזנחה החמורה של בית הכנסת בקמפוס, האקדמית מיהרה לגלגל את תפוח האדמה הלוהט לפתחם של השכנים: "בית הכנסת שייך למכללה הטכנולוגית להנדסאים של אורט ישראל ואיננו בתחום המכללה האקדמית".

אורט בראודה: "זה לא אנחנו אבל יש פה בית תפילה למוסלמים"

במכללה הטכנולוגית (אורט) בתגובתם, הם מדגישים כי מדובר ב"שתי ישויות משפטיות נפרדות", מתנערים לחלוטין מד"ר אורלי, ומציירים תמונה פטריוטית של אירוח חיילים ופעילות עם חב"ד.

אך בין השורות של תגובת אורט, מסתתרת ההודאה המרעישה שמאשרת את חששות התושבים: בקמפוס אכן פועל מוסד דתי מוסלמי. בתגובתם הם מודים כי לצד בית הכנסת (שלטענתם מתוחזק היטב), קיים "בית תפילה לסטודנטים מוסלמים, במיקום אחר, מתוך רצון לאפשר מרחב מכבד לכולם". זהו בדיוק הפתח שממנו חוששים בעיר מה שמתחיל בקמפוס כ"מרחב מכבד", יגלוש בקרוב לשכונות בעקבות השינוי הדמוגרפי.

עיריית כרמיאל: הצהרות חזקות, אך האם השטח בשליטה?

האחריות העליונה על הצביון והמרקם החברתי בעיר מונחת לפתחה של העירייה. יועץ התקשורת של העירייה, גדי נס, מסר בשם ראש העיר משה קונינסקי הצהרת כוונות נחרצת:

"עיריית כרמיאל פועלת ותמשיך לפעול בנחישות לשמירה על צביונה היהודי של העיר… אנחנו מבקשים להבהיר באופן חד וברור: העירייה לא הקצתה ולא תקצה מוסדות עירוניים לצורך הקמת מוסדות תפילה שאינם יהודיים."

בעירייה מתהדרים במתן עדיפות לחיילי צה"ל בהסכם הגג, וראש העיר "מוקיע באופן חד משמעי כל התבטאות נגד חיילי צה"ל". עם זאת, העירייה נמנעה מלהתייחס פרטנית לנעשה בתוך הקמפוסים עצמם, בטענה ש"לא פירטת בפנייתך שמות", והתעלמה לחלוטין מהמגמה המדאיגה של מכירת הבתים שמשנה את העיר תחת אפה.

השורה התחתונה: מי שומר על הבית?

התחקיר הזה חושף דיסוננס מטריד. המוסדות מצהירים על שוויון, אהבת חיילים וחיבוק היהדות, והעירייה מבטיחה לשמור על צביון העיר אבל הסטודנטים והתושבים רואים את המציאות שמשתנה לנגד עיניהם. בתים נמכרים למרבה במחיר, בתי תפילה שאינם יהודיים קמים במוסדות ציבור בשם "ההכלה", וסממנים יהודיים לאומיים נדחקים הצידה.

כרמיאל הוקמה עם ייעוד ברור. אם קברניטי העיר וראשי המוסדות לא יתעוררו ויעצרו את המגמה, המרקם החברתי-יהודי של העיר פשוט ייעלם לא בגלל החלטה דרמטית אחת, אלא בשל עצימת עיניים מתמשכת.

תגובת אורט ישראל: חשוב להבהיר כי לא מדובר כלל באירועים שהתרחשו במכללה הטכנולוגית להנדסאים אורט בראודה, אלא באירועים שהתרחשו לכאורה במכללה האקדמית להנדסה בראודה כרמיאל, הפועלת בקמפוס של אורט בראודה. חשוב לציין כי מדובר בשני גופים נפרדים (שתי ישויות משפטיות נפרדות שפועלות באותו קמפוס).

סרטונים נוספים במדיות שלנו: אמצע שבוע חדשות הצפון