אפליקציית הוואטסאפ נועדה לעשות לנו חיים קלים, אבל בשנים האחרונות נדמה שהיא הפכה למלכודת משפטית של ממש. קבוצות הוואטסאפ, בין אם של הגן, העבודה או השכונה, מייצרות סביבה שבה מתקיימים באופן מושלם כל התנאים לעבירה של הוצאת דיבה.

החוק קובע כי ברגע שהודעה פוגענית נחשפת לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע, מתקיים "יסוד הפרסום". המשמעות פשוטה: ככל שקבוצת הוואטסאפ גדולה יותר ויש בה יותר "צופים", כך הפגיעה בשמו הטוב של האדם חמורה יותר, ובהתאם, קנס הפיצויים שבית המשפט עשוי לפסוק יזנק משמעותית.

לקריאה  נוספת: לשון הרע בוואטסאפ

מזירת העדכונים לזירת התגוששות: קבוצת הבניין

אחת הזירות הנפיצות ביותר כיום היא קבוצת הוואטסאפ של דיירי הבניין. החיים המשותפים תחת קורת גג אחת, בתוספת חילוקי דעות על אופן ניהול הבניין, תשלומי ועד הבית, חניות או הוצאות תחזוקה חריגות, מובילים לא פעם לוויכוחים סוערים בין הדיירים לבין עצמם, או ישירות מול נציגי הוועד.

בלהט הרגע, דיירים שלא מצליחים לעצור את עצמם משחררים לאוויר הווירטואלי מילים פוגעניות, האשמות וקללות. מה שהם שוכחים באותו רגע הוא שהם משאירים אחריהם שובל ראיות דיגיטלי מושלם. צילום מסך אחד (Screenshot) הופך למחרת בבוקר לכתב תביעה שמונח על שולחנם. האמת היא, שקשה מאוד להתגונן בבית המשפט מול תיעוד כה חד-משמעי של אמירות כתובות שחור על גבי מסך.

כמה זה באמת יכול לעלות לכם?

חוק איסור לשון הרע בישראל הוא חד וברור: אדם שנפגע מהכפשה יכול לתבוע פיצוי של עד כ-75,000 שקלים לכל פרסום ללא צורך בהוכחת נזק. כלומר, התובע לא צריך להוכיח שהפסיד כסף בגלל ההודעה, אלא רק שעצם כתיבתה פגעה בשמו הטוב בקרב שכניו.

אם יוכח שהמילים נכתבו מתוך "כוונה לפגוע" בזדון, סכום הפיצוי מוכפל ויכול להגיע לאזור ה-150,000 שקלים. בתי המשפט כיום לא עושים הנחות ל"גיבורי מקלדת", וסכומים של 30,000 ועד 50,000 ש"ח נפסקים כעניין שבשגרה בגין התבטאויות חמורות בקבוצות קהילתיות.

טיפ של עורך דין: מבחן ההוכחה
כדי להבין מאיזה מילים שווה להתרחק, פנינו לעו"ד אסף דניאלי, המלווה תיקים מורכבים של סכסוכים ותביעות לשון הרע. עו"ד דניאלי מדגיש כי מאחורי כל מילה שנכתבת ברשת, מסתתר "מבחן ההוכחה".

"אם החלטתם לקרוא ליו"ר ועד הבית 'גנב', 'נוכל' או 'רמאי' בקבוצת הבניין," מסביר עו"ד דניאלי, "אתם חייבים להחזיק בידכם הוכחות חותכות, כמו דוחות כספיים או מסמכים המעידים על מעילה. החוק מאפשר הגנה שנקראת 'אמת דיברתי', אך היא רלוונטית רק אם אתם יכולים להוכיח שהדברים הם אמת לאמיתה ויש בהם עניין ציבורי".

השורה התחתונה היא פשוטה, אך קריטית: אם אי אפשר להוכיח את זה בבית המשפט, פשוט אל תכתבו את זה בוואטסאפ. כוס מים קרים לפני שלוחצים "שלח" יכולה לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים ועוגמת נפש אדירה.